54 צָפוּ מַיִם וְגוֹ'. שֶׁבִּזְמַן שֶׁבָּא אָדָם בְּמַיִם עַד מָתְנָיו, עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה, אֲבָל אִם צָפוּ הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ, אָז אוֹמֵר "אָבְדָה תִקְוָתִי". אֲבָל אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא "קָרָאתִי וְגוֹ'":
